מדוע החברה הישראלית אינה מקבלת את מיתוס עליית יהודי אתיופיה 

 מדוע החברה הישראלית אינה מקבלת את מיתוס עליית יהודי אתיופיה

לפני 3,500 שנים יצאו בני ישראל ממצרים, מעבדות לחירות. לפי חוקרי המקרא מדובר על 600,000 איש שבאישון ליל, נסו תוך מסע הפיזי ונפשי קשה מביתם אל ארץ ישראל. אנו זוכרים היטיב מסע זה. לפני לא הרבה שנים התרחשה יציאת מצרים נוספת. 144,000 עולים הגיעו מאתיופיה לארץ ישראל. את יציאת מצרים בת-זמננו אנחנו לא ממש זוכרים.

סיפור המסע של יהודי אתיופיה לישראל הנו בבחינת היעדרה של היסטוריה. מאז שהבטיח שר החינוך יגאל אלון לכלול את ההיסטוריה של יהודי אתיופיה בתוכנית הלימודים לפני 30 שנה וארבע שנים עברו מאז שהודיע שר החינוך נפתלי בנט שבכל בתי הספר ילמדו על אודות ביתא ישראל- כמעט דבר לא נעשה בהקשר המודעות למסע היסטורי קצת שונה, עם תקווה לשינוי של יהודי אתיופיה.

הדימוי המרכזי של המסע לישראל בעיני העולים היה הדימוי של יציאת מצרים. ואכן, יהודי אתיופיה חשו כמי שמשחזרים את הסיפור המיתי של יציאת מצרים ושבים לארץ המובטחת אחרי גלות ממושכת. אלא שהחברה הישראלית סתרה את מיתוס הזה של עליית יהודי אתיופיה, והאופנים שהפכו את המסע של יהודי אתיופיה לאירוע המכונן בסיפור עלייתם, תוך התעלמות מהיבטים דתיים, פסיכולוגיים וחברתיים והתעלמות מן "המסע המכונן" בהחלט בסיפור עלייתם. החברה הישראלית העדיפה לראות בעלייה מאתיופיה אישור נוסף לתפיסתה העצמית כ- "מצילה של היהודים בעולם". ההתנגשות בין תפיסתה של החברה הישראלית ובין תפיסת העולים יצרה משבר פסיכולוגי חמור. היא החלישה את יכולתם של העולים להתמודד עם המוות הרב ועם קשיי הקליטה. 

אני מסכים לדברי עדת ביתא ישראל באתיופיה, כי יש משום הדמיון לגורלם של קבוצים יהודיים בגלויות השונות של ביתא ישראל באתיופיה: זרות ועויינות, גזרות ושמד, אונס ורדיפות, הרג וביזה מצד שכניהם דורות רבים. הישרדותם, מהווה עדות לחוסן אמונת ישראל ורצון הקיום היהודי תוך מסירות נפש. עד כאן המשותף עם שאר תפוצות ישראל, אולם שני תהליכים היסטוריים מיוחדים אופייניים לבני העדה האתיופית : האחד:  יהדות אתיופיה הייתה נידחת ואובדת עקב בידודם וניתוקם המוחלט משאר העם היהודי ואף מקהילות ישראל הקרובות בתימן ומצרים, בתחילת ימי הבית השני ונמשך כ – 2400 שנים. השני :יהודי כוש ידעו ימי זוהר של עצמאות ושלטון בגלותם.

אם כך, היה מסע, היה סבל , הייתה עלייה של כ-150,000 עולים , עדיין יש מהומות של יהודי אתיופיה והקרקע רועשת וגועשת . אז מדוע מיתוס " המסע לארץ ישראל של יהודי אתיופיה" לא נתפש בישראל ופגע בקליטתם של יהודי אתיופיה?

נתייחס לעובדה מחקרית נוספת כי מחקר גנטי חשף שמוצאם של יהודי אתיופיה אינו מעם ישראל ההיסטורי. מחקר גנטי חושף שמוצאם של יהודי אתיופיה אינו מעם ישראל ההיסטורי. המחקר הגנטי החדש מאשש באופן מחייב את העובדה הזאת: יהודי אתיופיה הם צאצאי גרים. אין להם זיקה גנטית לעם ישראל ההיסטורי. במחקר בקרב יוצאי חמש-עשרה קהילות יהודיות ובקרב לא-יהודים משבע קהילות ערביות חשף באופן כללי כי ניתן לחלק את רוב העם היהודי בימינו לשלושה מקורות עדתיים על פי שפתם: הספרדים דוברי לדינו, האשכנזים דוברי יידיש והמזרחים דוברי ערבית. התברר למשל כי יהודי סוריה, וכנראה גם יהודי לבנון, הם צאצאי יהודים אשכנזיים, לאמיתו של דבר.מזה שנים רבות ידוע להיסטוריונים כי מוצאם של יהודי אתיופיה אינו מן היהודים שישבו בארץ בתקופת הבית השני. יוצאי אתיופיה הם בני שבט אפריקני קדום שגוירו על ידי יהודים תימנים שהובאו לארצם במאה ה-4, כאשר שלטו האתיופים בדרום חצי האי ערב. עובדה מכרעת היא העובדה כי בני אדם לא ישנו את צבעם לכהה מאד כעבור עשרות דורות בלבד של סלקציה טבעית ולכן אין היתכנות שצאצאים של היהודים בהירי העור לפני אלפיים שנה לא שינו צבע עורם.

ישנן עוד מספר גרסאות הנשענות על מסורות שונות לגבי מוצא יהודי אתיופיה. מקורות בכתב על תולדות יהודי אתיופיה קיימים החל מהמאה ה – 14 בתקופה זו נוצר המונח " ביתא ישראל." שפירושו: מבית ישראל, קרי, חלק מעם ישראל.יש מספר סממנים התומכים בוורסיה כי ביתא ישראל הם מבית הראשון. גרסה אחרת רואה ביהודי אתיופיה צאצאים של קבוצה מפורשי שבט דן, שירדו דרומה לאורך הנילוס והתמקמו סביב אגם טאנה. מקורם של יהודי אתיופיה מנוצרים שהתגיירו.

אז אולי פה נעוץ חוסר ההתעניינות של חלק גדול מעם ישראל בעליית אתיופיה ובחשיבות "המסע לארץ ישראל" שמסמל עבור העולים את זהותם היהודית וכמיהתם לארץ ישראל.

אין הסכמה בקרב החוקרים לגבי מוצאם של יהודי אתיופיה. חלקם יטען כי מוצאם אינו מעם ישראל ההיסטורי אלא שיהודים יוצאי אתיופיה הם בני שבט אפריקני קדום שגוירו על ידי יהודים תימנים שהובאו לארצם במאה ה-4, כאשר שלטו האתיופים בדרום חצי האי ערב. דעה אחרת תטען כי יהודי צפון אפריקה הוקמו במהלך העת העתיקה, ואחריהם בידוד גנטי עם עליית הנצרות ואחר כך האסלאם, ותערובת בעקבות הגירת יהודים ספרדים במהלך האינקוויזיציה. גרסה אחרת רואה ביהודי אתיופיה צאצאים של קבוצה מפורשי שבט דן, שירדו דרומה לאורך הנילוס והתמקמו סביב אגם טאנה. מקורם של יהודי אתיופיה מנוצרים שהתגיירו.

הזיקה של היהודים לארץ ישראל לא תורגמה להגירה מאסיבית שתשנה מהלך ההיסטוריה ליישובה של ארץ ישראל. מספר סיבות אפשריות לפרדוקס זה: א)במישור הדתי - רוחני הגלות הינה עונש משמיים על חטאי העם, והגאולה תגיע רק אם בוא המשיח, ויש להשלים עם רצון האל לגלות עד הגאולה 2) במישור ההיסטורי - חברתי - ההתארגנות הקהילתית שאפשרה מימוש אורח חיים יהודי באוטונומיה פנימית רחבה עם כל המוסדות הדרושים לקיום קהילה - כל אלה תמכו בישיבה פסיבית בגלות. ג) ההתארגנות הקהילתית שאפשרה מימוש אורח חיים יהודי והווי חיים מספק באוטונומיה פנימית רחבה. הופעתה של התנועה הציונית בשלהי המאה ה - 19, מימשה את האוטופיה שקראה לעליה והקמת מדינה לעם היהודי בארץ ישראל. כמו כן מוטיבים הגותיים שונים הביאו לידי עימות בין היהודים שחלקם לא תמך במימוש העלייה לארץ ישראל והקמת מדינה ציונית במאה התשע עשרה ואף לפני כן.

יש משום הדמיון בין פרדוקס העלייה המאוחרת של יהדות אתיופיה לארץ ישראל לבין גלויות אחרות בעולם: זרות ועויינות, גזרות ושמד, אונס ורדיפות, הרג וביזה מהווה עדות להישרדות ולרצון הקיום היהודי תוך מסירות נפש. מאידך, קיימים הבדלים שני תהליכים היסטוריים מיוחדים אופייניים לבני העדה האתיופית : האחד: יהדות אתיופיה הייתה נידחת ואובדת עקב בידודם וניתוקם המוחלט משאר העם היהודי ואף מקהילות ישראל הקרובות בתימן ומצרים, בתחילת ימי הבית השני ונמשך כ – 2400 שנים. השני: יהודי כוש ידעו ימי זוהר של עצמאות ושלטון בגלותם.

שלוש תפישות עיקריות נתפשו ע"י יהדות אתיופיה כחזרה על המסלול שעשו אבותיהם בני ישראל. כמו ביציאת מצרים גם הם חשו מונחים על ידי האל באמצעות התמות: זהות יהודית, סבל וגבורה. עוד לפני כ 158שנים, בשנת 1862, נכשל המסע של אלפים לעלות לישראל, כאשר יהודי אתיופיה הבינו אז ש"עוד לא הגיעה העת" להתגלות האל. בכל שלבי המסע, ועד השהות הארוכה בסודן, התחזקה הזהות היהודית של ההולכים והתגבשה.

ראינו כי החברה הישראלית סתרה את מיתוס עליית יהודי אתיופיה, והאופנים שהפכו את המסע של יהודי אתיופיה לאירוע המכונן בסיפור עלייתם, תוך התעלמות מהיבטים דתיים, פסיכולוגיים וחברתיים והתעלמות מן "המסע המכונן" בהחלט בסיפור עלייתם. החברה הישראלית העדיפה לראות בעלייה מאתיופיה אישור נוסף לתפיסתה העצמית כ- "מצילה של היהודים בעולם". החברה הישראלית לא ראתה את הזהות יהודית, הסבל והגבורה של יהדות אתיופיה כפי שהם ראו את עצמם, כמשחזרים את יציאת מצרים. בנוסף, אחת הסיבות לאי הקבלה של יהדות אתיופיה בקרב החברה הישראלית היא חוסר הסכמה בקרב החוקרים לגבי מוצאם של יהודי אתיופיה. חלקם יטען כי מוצאם אינו מ"עם ישראל ההיסטורי" ועד לגרסה מהעבר השני שרואה ביהודי אתיופיה צאצאים של קבוצה מפורשי שבט דן, שירדו דרומה לאורך הנילוס והתמקמו סביב אגם טאנה. מהספרות המחקרית ידוע כי ברגע שניטלת המשמעות הזאת מן האדם המתאבל, עלול לבוא ערעור פנימי גדול ונזק פסיכולוגי. העובדה שהחברה הישראלית לא הכירה בתפיסתם זו מנעה מהם היבט אידיאולוגי מסייע בתהליך הקליטה.